גוגל משתמשים בכרום לדירוג האתרים בתוצאות החיפוש 😲

בכתבה שפורסמה באתר- Search Engine Land על גורמי הדירוג המשמעותיים ביותר לשנת 2017, חברת SEMrush פרסמה נתונים מתוך מחקר סטטיסטי שביצעה על 100 התוצאות הראשונות של 600,000 מילות מפתח בחלוקה לרמות לפי נפחי חיפוש.

חלק מממצאי המחקר גילו שגורמי הדירוג המשפיעים ביותר על התוצאות בשנת 2017 הם: נפח גלישה ישירה (לתנועה אורגנית אין כלל השפעה על הדירוגים), מספר ממוצע של דפים נצפים לגולש, אחוז נטישה ושאר נתוני הגלישה.

גם בלי המחקר לכל מקדם אתרים ברור שלנתוני גלישה יש השפעה על הדירוג, אבל בכתבה זו אנחנו הולכים לענות על שאלה אחרת:

מאיפה אלגוריתם החיפוש של גוגל לוקח את נתוני הגלישה? ( רמז: התשובה בכותרת )

רוב מקדמי האתרים אפילו לא שואלים את עצמם את השאלה הזאת ורוב אלו שכן שואלים, מסתפקים בתשובה הראשונה שקופצת להם לראש או שהם שמעו\קראו דעה של מישהו שהתשובה הזאת קפצה לו לראש לפני כן: גוגל אנליטיקס. הכי הגיוני וצפוי – כלי של גוגל שרוב האתרים משתמשים בו ואוסף בדיוק את הנתונים האלו.

אז זהו… שלא! 😉 נסביר:

קל מאוד לשנות את נתוני התנועה שנשלחים לגוגל אנליטיקס מאתר מסוים ובכך לגרום לגוגל לחשוב שנתוני התנועה של האתר שונים מהמציעות, למשל: אפשר לגרום לאחוז גדול מנפח התנועה האורגנית להיספר כתנועה ישירה. זוכרים שהמחקר של SEMrush גילה שלנפח התנועה הישירה יש השפעה מכרעת על התוצאות? הבנתם נכון. אין סיכוי שגוגל ישאירו פרצה כל כך גדולה לתמרון הפרמטרים הכי משפיעים על הדירוג, אז מאיפה הם בכל זאת לוקחים את נתוני הגלישה? מהדפדפן שלהם: גוגל כרום!

ב- 2017 מעל 50% מהגולשים משתמשים בגוגל כרום ומאשרים לגוגל להשתמש במידע שלהם מהדפדפן

באיזה מידע מכרום מעל 50% מהגולשים באינטרנט מאשרים לגוגל להשתמש? בואו נצא לבדוק!

בשביל לענות על השאלה, הלכנו לבדוק את עמוד הצהרת הפרטיות של גוגל כרום , אותה כל מי שמתקין את הדפדפן מאשר.

בעמוד הצהרת הפרטיות ניתן לראות חלוקה לפי מצבים: גלישה כאורח, גלישה כמשתמש מחובר וגלישה בסתר. אנחנו הולכים להתמקד ב- 2 המצבים הבאים: גלישה כאורח וגלישה כמשתמש מחובר. אלו 2 המצבים הנפוצים ביותר.

גלישה מגוגל כרום כמשתמש מחובר:

להלן צילום מסך של הקטע המתייחס למצב גלישה כמשתמש מחובר מעמוד הצהרת הפרטיות:

צילום מסך של פירוט הצהרת פרטיות במצב של משתמש מחובר בגוגל כרום

חלק מסוגי המידע אשר נשלח לשרתים של גוגל במצב של משתמש מחובר:

  • היסטורית חיפוש
  • כתובות אתרים שמורות במועדפים
  • טאבים פתוחים
  • סיסמאות וקלט שהוזן בטפסים
  • הגדרות דפדפן, תוספים ומידע טכני נוסף

ציטוט בעברית של השורה שהדגשנו בצבע אדום:

גוגל משתמשים במידע זה ע"מ לפתח אפשרויות, מוצרים ושירותים חדשים ולשפר את איכות המוצרים והשירותים הקיימים שלהם

גלישה מגוגל כרום כאורח:

להלן צילום מסך של הקטע המתייחס למצב גלישה כאורח מעמוד הצהרת הפרטיות:

צילום מסך של פירוט הצהרת פרטיות במצב של אורח בגוגל כרום

חלק מסוגי המידע אשר נשלח לשרתים של גוגל במצב של גלישה כאורח:

  • כתובות אתרים שהגולש ביקר בהם
  • היסטורית חיפושים
  • מטמון של הטקסט מכל העמודים שהגולש ביקר בהם
  • תמונות שהופיעו בכל העמודים שהגולש ביקר בהם
  • מידע אישי וסיסמאות שהוזנו בטפסים
  • הרשאות שהדפדפן אפשר לאתרים מסוימים
  • צילומי מסך של העמודים שהגולש ביקר בהם
  • עוגיות שנשלחו מהאתרים שהגולש ביקר בהם
  • מידע שנשמר בתוספים של כרום
  • מידע על כל ההורדות שבוצעו דרך הדפדפן

ציטוט בעברית של השורה שהדגשנו בצבע אדום:

המידע האישי אשר מאוחסן בדפדפן כרום לא יישלח לשרתים של גוגל עד אשר המשתמש יחליט לאחסן את המידע בחשבון האישי שלו ע"י כניסה לחשבון והפעלת אפשרות הסנכרון

הבנת הנקרא:

בציטוט מתוך הסעיף של גלישה כאורח, גוגל רושמים שהמידע האישי לא יישלח לשרתים שלהם עד אשר הגולש יתחבר לחשבון שלו ויפעיל את הסנכרון. אם תיכנסו לעמוד הצהרת הפרטיות של כרום ותקראו לעומק את הסעיף של גלישה כמשתמש מחובר (Signed-in Chrome mode), תופתעו לגלות שגוגל רושמים שהסנכרון מופעל אוטומטית אצל משתמשים מחוברים וניתן לכבות אותו או להחליט אלו סוגי מידע יישלחו לגוגל באופן ידני!

המסקנות:

  • משתמש פשוט שגולש מדפדפן כרום עם חשבון מחובר, מאשר לגוגל לאסוף בשרתים שלהם את כל המידע האישי ונתוני הגלישה מכרום, אלה אם כן הוא הגדיר אחרת.
  • כל המידע שאינו אישי נשלח לשרתים של גוגל לטובת שיפור המוצרים והשירות הקיימים שלהם ופיתוח מוצרים ושירותים חדשים, באופן אוטומטי וגם במצב גלישה כאורח.

למה שגוגל ישתמשו במידע מכרום ולא מאנליטיקס לשכלול נתוני הגלישה המשפיעים על התוצאות?

כפי שרשמנו בתחילת הכתבה: קל מאוד "לעבוד" על גוגל אנליטיקס ולשחק עם הנתונים שנשלחים לחשבון של אתר מסוים. לעומת זאת: בלתי אפשרי להשפיע על המידע שנשלח מהדפדפן של כל הגולשים המגיעים לאתר!

כדי לחשב את אחוז הנטישה, גוגל צריכים לקבל את הנתונים הבאים בכל פעם שגולש נכנס לעמוד אינטרנט מתוצאות החיפוש: כמה זמן הגולש ביקר בעמוד לפני שעזב, האם הגולש עבר לעמוד נוסף באתר לפני שעזב, האם הגולש חזר אחורה לעמוד התוצאות, האם הגולש סגר את הטאב, האם הגולש עבר לטאב אחר וחזר לטאב אליו הגיע מתוצאות החיפוש מאוחר יותר (ולאחר כמה זמן הוא חזר). כדי שאנליטיקס יוכל לקבל את כל הנתונים האלו, קוד האנליטיקס צריך לפעול בכל האתרים שהגולש דילג אליהם בין הטאבים, להצליב ולחשב זמנים מדויקים בין כל חשבונות האנליטיקס של האתרים מהטאבים הפתוחים – מדובר בשיטה מסובכת מאוד ולא אמינה אשר מכילה פערי מידע דרושים ע"מ לקבל את התמונה המלאה שתאפשר להם לקבוע את אחוז הנטישה.

כדי להשתמש בנתון של נפח התנועה הישירה לאתר כפרמטר מרכזי לדירוג, גוגל צריכים לוודא שאין דרך קלה לתמרן את מנוע החיפוש עם מידע שקרי לגבי נפח התנועה, מה שקל מאוד לעשות עם המידע שנשלח לאנליטיקס מהאתר ובלתי אפשרי לעשות עם מידע שנשלח מדפדפן כרום של כל גולש שנכנס לאתר באופן ישיר. (סעיף זה תקף לכל נתוני התנועה אבל היה חשוב לנו להדגיש אותו בהקשר לתנועה הישירה אשר מסתמן מהמחקר האחרון של SEMrush שהיא הפרמטר המשפיע ביותר על התוצאות)

ברוב החיפושים המתבצעים במנוע החיפוש התוצאות המוצגות לכל גולש אינן זהות ולא רק כתוצאה ממיקום הגולש אלה גם על בסיס היסטורית הגלישה ונתונים אחרים שרובם יכולים להיאסף במדויק רק מדפדפן כרום. לכן, גוגל חייבים לבצע הפרדה בחישוב אחוזי הקלקה על תוצאה ונתוני גלישה אחרים המשפיעים על התוצאות, בין מצבים בהם תוצאות החיפוש המוצגות לגולשים מבוססות על מידע אישי שלהם למצבים בהם התוצאות נטרליות לחלוטין (מצבים המאפשרים לקבל מידע אמין יותר על הנהגות הגולש מהרגע שנחת בעמוד התוצאות של מנוע החיפוש)

אלו סוגי מידע נוספים ייתכן ומשפיעים על תוצאות החיפוש או שאולי ישפיעו בעתיד?

  • מספר הגולשים שהפכו את האתר לדף הבית או הגידו שהוא ייפתח אוטומטית עם כניסה לדפדפן יחד עם טאבים נוספים (מצב זה יגדיל אוטומטית את כמות הכניסות הישירות אבל הגיוני שעצם העובדה שגולשים החליטו שהם רוצים שאותו אתר יעלה להם כל פעם מחדש, גם יוסיף משקל לציון הכללי של עמודי האתר)
  • מספר הגולשים שהגדירו טאב מוצמד קבוע לאתר (אותו עקרון כמו הסעיף הקודם)
  • מספר הגולשים ששמרו את האתר במועדפים
  • מספר הגולשים שאישרו לאתר לשלוח אליהם התראות דרך הדפדפן (Push notifications)

אנחנו מקווים שהכתבה תרמה לכם ועזרה לכם לחשוב על מה שהכרתם עד היום קצת אחרת (:

אם יש לכם רעיונות לסוגי מידע נוספים שייתכן ומשפיעים או שישפיעו בעתיד על התוצאות לאחר שקראתם את הכתבה, נשמח שתשתפו אותנו בתגובות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Loading…

שירותי ענן של גוגל עם עין בעלת שקיפות

מה גוגל יודע על התמונות באתרים שלכם? ואיך תנצלו את זה לשיפור הדירוג